הפרויקט תוכנן בחלל ארוך וצר של כ-100 מ' על פחות מ-10 מ'. בכדי להימנע מסכמת מסדרון קלאסית, התכנון נשען על סכמה מזוגזגת המייצרת מהלך א-סימטרי, מבטים משתנים וחללים בגדלים שונים. החלונות הקיימים במבנה פנו צפונה בלבד. לכן, על מנת לאפשר לאור טבעי לחדור לעומק החלל, כל המחיצות המקבילות לחלונות אופיינו כזכוכית. בכדי להבדיל את אזור המעבר מהמשרדים, התקרה במעבר נפתחת לכל גובה החלל, המערכות נותרו חשופות ונתלו גופי תאורה עגולים בגדלים שונים.