התערוכה, אותה אצר אורי שלום יחד עם רועי ברנד וקרן יעלה גולן, הציגה סיכום של מאה שנות אדריכלות מודרניסטית בישראל. במרחב הישראלי של מאה השנים האחרונות המרחב נהגה ונכתב לפרטי-פרטיו בפעולה מחזורית, כל פעם מחדש, כלוח חלק. בנוף הבנוי הישראלי העכשווי, הדיכוטומיה המוכרת של עיר ופרבר היטשטשה לטובת ה- URBURB – יציר כלאיים חדש, לא עיר ולא פרבר כי אם פסיפס הבנוי איים איים. תפיסה זה יוצגה בתערוכה באופן פשוט וישיר: ארבע מדפסות מתוות דימויים על חול מדברי ואז מוחקות אותן. קנה המידה של הדימויים המודפסים על החול משתנה: תכניות ערים, שכונות, ובנייני מגורים.